תזונה ים-תיכונית המלצות חדשות לתושבי ישראל

השמנה בישראל – נתונים

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה בישראל. כ-30% מן הילדים בכיתות ז', וכ-60% מן המבוגרים סובלים מעודף משקל ומהשמנה. כ-7.9% סובלים מסוכרת, ובקרב אוכלוסיות עניות השיעור מגיע לכדי 25% המצב כה חמור, שבשנת 2018 ההסתדרות הרפואית, יחד עם החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, הגדירה את ההשמנה כמחלה. השמנה והמחלות הכרוניות הקשורות אליה, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהוות את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל. 

תזונה ים-תיכונית – התזונה המומלצת ע"י משרד הבריאות

לאור הנתונים האלה ומתוך רצון לקדם את בריאות הציבור, ממליץ משרד הבריאות על תזונה ים-תיכונית.

במה שונה תזונה ים-תיכונית משאר ההמלצות התזונתיות? לתזונה הים-תיכונית יתרונות בכמה היבטים, עם השלכות שמעֵבר לנושא התזונה:

• 

1. היבט בריאותי
2. היבט חברתי
3. היבט סביבתי
4. היבט כלכלי

בהיבט הבריאותי – מחקרים תצפיתיים והתערבותיים מלמדים שלתזונה ים-תיכונית יתרונות בריאותיים רבים:

היא ידועה כתזונה אנטי-דלקתית המפחיתה תהליכי חִמצון וסרטן; מסייעת להורדת לחץ דם; מפחיתה את הסיכון למחלות לב וטרשת עורקים; מסייעת להתמודד עם הסינדרום המטבולי; ומפחיתה את הסיכון לסוכרת. התזונה הים-תיכונית משנה את ביטוי הגֵנים לטובה ברמה תאית; משפיעה לטובה על המיקרוביום; משפרת את פרופיל השומנים בדם – מעלה HDL (כולסטרול טוב) ומורידה LDL (כולסטרול רע). תזונה ים-תיכונית משפרת  גם מדדי קוגניציה וזיכרון.

בהיבט החברתי – תזונה ים-תיכונית הולמת בישול ביתי וכך מקדמת ממד חברתי של ארוחה משותפת – חיזוק קשרים בין משפחה וחברים והזדמנות למתן דוגמה אישית. אכילה משותפת ובריאה תורמת לבריאות נפשית ופיזית.

בהיבט הסביבתי-כלכלי – תזונה ים-תיכונית מעודדת מגוון זני גידולים (Diversity), מזון מקומי ומזון עונתי. היא מפחיתה את פליטת גזי החממה, מפחיתה את השימוש בעתודות קרקעיות, צריכת אנרגיה וצריכת מים. המזונות שתורמים בצורה הטובה ביותר לבריאותנו הם גם המזונות שמזיקים הכי פחות לסביבה.

• 

תזונה ים תיכונית – אז מה אוכלים?

 תזונה ים תיכונית מבוססת על מזונות מהצומח ומעודדת צריכה יומיומית של מזונות טבעיים ולא מעובדים:

• מדי יום – ירקות ופירות כבסיס לכל ארוחה, קטניות ודגנים מלאים, לחמים מדגנים מלאים, שומן מהצומח עם עדיפות לשמן זית, אבוקדו, אגוזים ושקדים וטחינה משומשום מלא, וכן: 3-2 מנות של מוצרי חלב או תחליפי חלב.
• מגוון על בסיס שבועי – דגי ים, עוף, הודו, ביצים, 300 גרם בשר בקר.
• צריכה מופחתת של ממתקים, חטיפים, שתייה ממותקת, מאכלים עתירי סוכר ומלח, מאפים עם שומן טראנס ובשר מעובד.

מהו מזון מעובד?  

כל מזון או חומר גלם שעבר עיבוד כלשהוא הוא מזון מעובד. לדוגמה: לחם, עוגה ביתית, גבינה לבנה – כולם מיוצרים בתהליכי עיבוד שונים. ההנחיות התזונתיות החדשות מתייחסות לצורת העיבוד של המזונות משום שלצורת העיבוד בחלק מן המוצרים יש השפעה על הערך התזונתי שלהם. ההמלצות מעודדות בישול בייתי.

"השלם גדול מסך חלקיו" – המטרה היא להפחית את תהליכי העיבוד הרבים ולצרוך מזון כמה שיותר קרוב לצורתו המקורית בטבע או מזון שמכיל רכיבים ביתיים בלבד. לדוגמה: לחם המיוצר מגרעיני חיטה שנטחנו מן הגרעין בשלמותם לקמח מלא וללא חומרים משמרים; יוגורט שאינו מכיל תוספים למטרות טכנולוגיות. ובשורה התחתונה קראו את רשימת הרכיבים של המוצר וּודאו שאתם מכירים את כולם. העדיפו תמיד מוצרים שהם clean label – בעלי רכיבים פשוטים ומוכּרים.

להנחיות התזונתיות החדשות של משרד הבריאות הישראלי 2019.

הרצאה חדשה שלי שניתן להזמין לארגונים "סימון מזון- הדרך הבריאה לצלחת". להזמנת ההרצאה, השאירו פרטים ונחזור אליכם.